עשרות אלפי אנשים בארץ – חלקם קשישים וחלקם ילדים ובוגרים עם מוגבלות – נזקקים לעזרה סיעודית לביצוע תפקודי היום־יום הבסיסיים, ורבים מהם נעזרים באדם נוסף 24 שעות ביממה.
בה בעת שהמלווה הסיעודי הוא בעל חשיבות מכרעת לאיכות חייו של המעסיק עם המוגבלות וחיוני לתפקוד היום-יומי שלו, העסקתו כרוכה בקשיים רבים. חלק מהקשיים נובעים מכך שהמעסיקים נדרשים להכשיר בעצמם את עובדיהם, כאשר אין בארץ שום תוכנית שיכולה להדריכם כיצד לעשות זאת ולבצע כהלכה את תפקידם כמעסיקים.
בשנים האחרונות גוברת בישראל ההסתמכות של קשישים ואנשים עם מוגבלויות קשות על העסקת עובד זר בסיעוד. עובד כזה הוא אדם שאינו אזרח או תושב, אשר קיבל אשרת עבודה לעסוק בטיפול סיעודי ומועסק דרך לשכה פרטית אצל אדם בעל היתר העסקה מתאים.
כל מי שמקבל היתר העסקה ונעזר בעובד זר לצורך סיעוד מוגדר בחוק כמעסיק ונדרש לקיים חובות של מעסיקים לכל דבר ועניין באשר למתן שכר וזכויות סוציאליות (חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991).
לא רק זו אלא שהלכה למעשה קשיש או אדם עם מוגבלות המעסיק מלווה מנהל שגרת חיים כשל מעסיק במגזר העסקי, דהיינו הגדרת צורכי העבודה, פיתוח נוהלי ושגרות עבודה, גיוס עובדים ומיונם, הדרכה, הערכה, מתן משוב, פיקוח, מתן תגמול פורמלי ולא פורמלי, ניהול קונפליקטים, פיטורין ועוד.
הפתרונות שאני מציעה:
- סקירת צורכי התפקוד של המעסיק והמענים ההולמים להם
- בחינת הקריטריונים והעקרונות בבחירת מלווה
- פיתוח נוהלי עבודה ושגרת יום־יום
- שמירה על פרטיות וגבולות
- פיקוח ובקרה על עבודת המלווה ודרכים לשיפור עבודתו/ה
- שימוש בטכנולוגיה מסייעת להפחתת ההסתייעות במלווה
- פתרון קונפליקטים עם המלווה
- פרֵידה ופיטורין
